החלטה בתיק ת"א 1237/05

1.         התובע נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 14.11.04. בתביעה שהוגשה ביום 22.12.05 מבוקש לפסוק לו את הפיצויים המגיעים לו בגין נזקי הגוף (ובענייננו - נזקי הנפש), שנגרמו לו בתאונה, ובבקשה שבבש"א 10076/07 (שהוגשה ביום 27.6.07) מבקש התובע לפסוק לו תשלום תכוף.

            הדיון נסב על התשלום התכוף.

2.         לצורך בירור התביעה מונה מומחה רפואי, הפסיכיאטר פרופ' אליצור, שנתן חוות דעת מיום 31.6.07. הוא העריך בחוות דעתו כי התובע סבל עוד קודם לתאונה מתסמונת דכאונית  המצדיקה נכות בשיעור של 15 אחוזים, וכי בעקבות התאונה לקה התובע "בתסמונת פוסט טראומטית בחומרה פסיכוטית עם רמיסיות חלקיות וקצרות ... (ש)הופיעה בגין התאונה ובהחמרה למצבו הנפשי שקדם לארוע."

            הרופא העריך את נכותו כיום בשיעור של 60 אחוזים, ומזה זקף לתאונה 45 אחוזים.

3.         הנתבעות חולקות נמרצות על מסקנותיו של פרופ' אליצור. היא מתבססת, בין היתר, על מסמכים שלא עמדו בפניו המעידים על אבחון של תהליך סכיזופרני משנת 1989 על ידי רופאי הצבא, ממנו שוחרר התובע אז בפרופיל 21.

            עוד אומרות הנתבעות כי מדובר בקנוניה ובדרישה חסרת בסיס, כך במיוחד לאור נסיבות התאונה, שהיתה קלה, ובה לכל הדעות לא נגרמה לתובע חבלת גוף.

4.         מאז התאונה אין התובע עובד; הוא נאושפז, באישפוז רגיל או באישפוז יום, מדי פעם, בבית חולים לחולי נפש, ועולה לכאורה כי כיום הוא לוקה בנפשו כך שאינו מסוגל לכל עבודה.

            המומחה קשר זאת לתאונה, בשיעור של 45 אחוזי נכות מתוך 60 אחוזים, וזהו הנתון העומד בפני לצורך הוכחת זכאותו של התובע, לכאורה, לתשלום תכוף בגין התאונה, אף אם אין לשלול לחלוטין את האפשרות שבסיום ההליך המשפטי העיקרי ייקבע אחרת.

5.         מדובר באדם שהיה כבן 43 שנים בעת ארוע התאונה. נשוי ואב ל - 5 ילדים, מתגורר בירושלים; אשתו משתכרת היטב בעבודתה כעוזרת למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, אך מצב המשפחה קשה, והיא אף נקלעה לחובות בגין 3 הלוואות מובטחות במשכנתא, שאין ביכולת אשתו של התובע לפרוע, בהעדר הכנסות מעבודה שהיה התובע משתכר, לטענתו, קודם לתאונה, בסכום שבין 25,000 ש"ח ל - 30,000 ש"ח לחודש.

            הכנסות אלה שנויות במחלוקת. התובע השתכר, כך נראה, סכומים לא קטנים מעבודה כסופר סת"ם, אך על כך לא דווח לרשויות. בבקשה לקבלת ההלוואות שניתנה עוד קודם לתאונה מוצהר על הכנסה חודשית של התובע בסכום של 16,000 ש"ח, ושל אשתו בסכום של 6,500 ש"ח. באישור של הרב טייכמן מיום 12.1.04 שהוגש לבנק המלווה נכתב כי יש לתובע "הכנסה חודשית בסך 3,000 $."

            אין לתובע חשבון בנק, וחשבונה של אשתו מראה תנועת כספים בסכומים גדולים למדי אשר יכולה לבסס את הטענה על ההשתכרות הנוספת של התובע, אך אין לדעת אם לא יוכח בסופו של דבר כי הכספים הוכנסו לחשבונה ממקור שונה, ולאוו דווקא מפרי עבודתו של התובע.

            מכל מקום, נראה כי אכן, כך לכאורה, התובע השתכר קודם לתאונה סכום העולה כדי 12,000 ש"ח לחודש, אולי אף כדי 15,000 ש"ח (ברוטו), וכי הכנסה זו נמנעת ממנו, לכאורה, עקב התאונה.

6.         התובע מפנה לכך שהתשלום החודשי בגין המשכנתאות מגיע לסך של 15,000 ש"ח לחודש, וכי הצטבר חוב העולה על 270,000 ש"ח שבגינו עולה חשש של ממש שהמשפחה תיאלץ להתפנות מבית מגוריה, על פי דרישת הבנק למשכנתאות.

            הנתבעת מפנה לכך כי התובע מקבל מאת המוסד לביטוח לאומי תשלום חודשי בגין נכות כללית ועבור שירותים מיוחדים, בסכום כולל של כ 6,000 ש"ח לחודש.

7.         מטרת התשלום התכוף היא לספק לנפגע ולבני משפחתו את צרכי ריפויו וסיעודו של הנפגע ואת צרכי המחייה ההכרחיים שלו ושל בני משפחתו שפרנסתם עליו, כדי לאפשר קיומם עד לקבלת הפיצויים (ס' 5(ב)(2) לחוק הפיצויים). צרכי המחייה כוללים גם את צרכי המגורים (תקנה 3(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ז - 1989) ומושג זה של "צרכי מגורים" סובל פרשנויות שונות.

מטרת התשלום התכוף, כך נראה, אינה לסלק חובות קודמים ואף לא חובות שוטפים של הלוואות ומשכנתאות, אף אם אלה נוצרו למימון רכישת דירה בה מתגורר הנפגע. אולם, אין להתעלם כליל מעניין המשכנתא שכן התשלום החודשי למשכנתא יכול להיחשב כתשלום שכר דירה, ובלבד שלא יילקח בחשבון סכום ששיעורו החורג משכר דירה בשכירות חופשית לדירה הדרושה למגורים סבירים של הנפגע ובני משפחתו. (ר' ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 637).

8.         מכל מקום, התשלום התכוף אינו יכול להעניק לנפגע, בראש הנזק של "צרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים", יותר מאשר הכנסותיו הכוללות של הנפגע "ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה" (תקנה 3(ב)), וכל אלה, במקרה דנן, אינם עולים יחד, במקרה שבפנינו (כך לכאורה) ע"ס של כ - 12,000 ש"ח לחודש נטו.

9.         לגבי חוב המשכנתא, יש לזכור כי בעבר כבר קיבל התובע מאת הנתבעת שני תשלומים תכופים בסך 30,000 ש"ח כל אחד, וכן תשלום אחד נוסף בסך 60,000 ש"ח. לפי החלטות שניתנו בבקשה, מקבל התובע בינתיים תשלום תכוף בסכום של 5,000 ש"ח לחודש החל מיום 1.3.07 ואילך.

10.        המסמכים מראים כי מצבו של התובע, מחמת ההחמרה במצבו הנפשי בגלל התאונה (והכל לכאורה), חמור ביותר. הוא מאושפז תכופות, זקוק לטיפול ולהשגחה, וכן לנסיעות תכופות אל המוסדות הרפואיים וחזרה הביתה, ובנסיבות אלה נראה כי יהיה זה מתאים להעמיד את התשלום התכוף על סכום חודשי של 8,000 ש"ח לחודש, החל מסמוך לאחר הגשת הבקשה, היינו, מיום 1.7.07 ואילך. חיוב זה הוא בנוסף לדמי האישפוז בגין הטיפול הרפואי המוענק לתובע, במצבו, שיסולקו ישירטות על ידי הנתבעות.